החתול אינו אוכל — כיצד וטרינרים חושבים כאשר חתול מפסיק לאכול?

חתול שפתאום לא אוכל את האוכל שלו הוא בדרך כלל לא “סתם בררן”

אחד המשפטים הנפוצים ביותר שבעלי חתולים אומרים הוא:

“הוא פשוט נהיה בררן.”

ולפעמים זה נכון.

אבל ברפואה של חתולים, ירידה בתיאבון תמיד נלקחת ברצינות מסוימת — במיוחד כאשר מדובר בשינוי אמיתי בהרגלי האכילה של חתול שבדרך כלל אוכל בצורה יציבה.

חתולים שונים מאוד מכלבים מבחינת האופן שבו הם מבטאים מחלה.

להבדיל מכלב עם כאב, חום או בחילה שעשוי להמשיך לאכול חלקית, או להראות סימנים ברורים של אי נוחות ולחפש קרבה מהבעלים. חתולים, לעומת זאת, נוטים הרבה יותר “להיסגר”.

לעיתים הסימן הראשון למחלה אצל חתול הוא פשוט:

• פחות עניין באוכל
• ירידה הדרגתית בכמות האכילה
• מעבר מפתיע בין מזונות שונים.

ויש גם את המקרים השקטים יותר:
החתול עדיין ניגש לקערה, מריח את המזון, אולי אפילו מלקק מעט — אבל לא באמת אוכל.

מבחינה רפואית, זה אחד הדברים שמדליקים יותר נורות אדומות.

חתולים לא תמיד “נראים חולים”

זה אחד הדברים שמטעים יותר מכל ברפואת חתולים.

יש חתולים שממשיכים:

• לגרגר
• לקפוץ למיטה
• לבקש תשומת לב
• אפילו להיראות “רגילים” יחסית בבית.

אבל במקביל, כמות האכילה שלהם יורדת בצורה ברורה.

לא מעט בעלי חתולים אומרים:

“אם הוא לא היה מפסיק לאכול, בכלל לא הייתי חושב שמשהו לא בסדר.”

וזה בדיוק מה שהופך ירידה בתיאבון אצל חתולים לסימן כל כך חשוב מבחינה רפואית.

ירידה בתיאבון- סימן!

זו נקודה חשובה מאוד.

כאשר חתול מפסיק לאכול, וטרינרים לא חושבים מיד על “מחלה אחת”. במקום זאת, מתחיל תהליך של ניסיון להבין:

• איזה מנגנון גורם לחתול להפסיק לאכול
• האם מדובר בבחילה
• כאב
• חולשה
• שינוי הורמונלי
• קושי פיזי להגיע לאוכל
• ירידה בחוש הריח
• או תהליך מערכתי עמוק יותר.

ולכן, חתול שאינו אוכל הוא אחד המצבים שבהם רפואה פנימית באמת הופכת לעבודת “פאזל”.

ולפעמים, למרות בדיקות דם, הדמיה ובדיקות נוספות, הסיבה לירידה בתיאבון אינה מתבהרת מיד. זו אחת הסיבות שרפואה של חתולים דורשת לעיתים הסתכלות רחבה וסבלנית יחסית לאורך זמן.

גסטרואנטרולוגיה — כאשר מערכת העיכול עצמה מפסיקה “לרצות מזון”

מערכת העיכול של חתולים רגישה מאוד לשינויים.

לפעמים מדובר בגירוי מקומי יחסית:

• דלקת בקיבה
• גירוי במעי
• שינוי תזונתי
• כדורי שיער
• או בחילה חולפת.

אבל במקרים אחרים מערכת העיכול עצמה מתחילה לשנות את האופן שבו היא פועלת.

חתולים עם בעיות במערכת העיכול לא תמיד יקיאו בצורה ברורה. לפעמים הסימנים עדינים הרבה יותר:

• ליקוק שפתיים
• התרחקות מהקערה
• ישיבה ליד האוכל בלי לאכול
• או אכילה של כמה ביסים והפסקה.

אחד הדברים המעניינים בחתולים הוא שלעיתים דווקא הבחילה — ולא הכאב — היא זו שגורמת להפסקת האכילה.

לא כל בחילה נראית כמו בחילה

ישנם חתולים שבחילה אצלם נראית פשוט כמו:

• ירידה שקטה בתיאבון
• הסתתרות
• שינה מרובה יותר
• או חוסר עניין במזון אהוב.

חלקם עדיין מגיעים לקערה, מריחים את האוכל — ואז פשוט מסתובבים והולכים.

וזה דפוס שווטרינרים מכירים היטב.

לפעמים מערכת העיכול “איטית” יותר — ולא מודלקת

לא כל ירידה בתיאבון קשורה לדלקת.

יש חתולים שבהם תנועתיות מערכת העיכול עצמה הופכת איטית יותר. המזון נשאר זמן רב יותר בקיבה, תחושת המלאות משתנה, והחתול פשוט מרגיש פחות רצון לאכול.

הדבר יכול להופיע:

• במחלות מערכתיות
• בכאב
• טראומה
• בהתייבשות
• במחלות כליה
• ואפילו במצבי סטרס ממושכים.

וזה בדיוק מה שהופך חתולים למורכבים כל כך — מערכות שונות בגוף משפיעות זו על זו בצורה עמוקה מאוד.

פנקריאטיטיס – כאשר הלבלב עצמו משפיע על התיאבון

אחת המחלות המתעתעות ביותר בגסטרואנטרולוגיה של חתולים היא:

  דלקת לבלב- Pancreatitis

בכלבים, דלקת לבלב נוטה לעיתים להופיע בצורה חריפה וברורה יחסית, עם:

• הקאות
• כאבי בטן
• חולשה
• לעיתים חום.

אצל חתולים, לעומת זאת, התמונה הרבה פחות “קלאסית”.

לא מעט חתולים עם פנקריאטיטיס פשוט:

• מפסיקים לאכול
• נראים שקטים יותר
• מסתתרים
• מפתחים ירידה הדרגתית בתיאבון.

חלקם כלל אינם מקיאים.

מדוע הלבלב משפיע כל כך על התיאבון?

הלבלב מעורב גם בעיכול וגם במערכת ההורמונלית.

כאשר מתפתחת דלקת בלבלב, מופיעים לעיתים:

• בחילה
• כאב בטני
• שינוי בתנועתיות מערכת העיכול
• ותחושת אי נוחות כללית.

אצל חתולים, הבחילה עצמה עשויה להיות “שקטה” מאוד.

יש חתולים שניגשים למזון, מריחים אותו, ואז פשוט מסתובבים והולכים. אחרים מלקקים מעט מזון — אך מפסיקים כמעט מיד.

וזה אחד הדפוסים שווטרינרים לומדים לזהות לאורך השנים.

אחת הסיבות שפנקריאטיטיס בחתולים מורכב כל כך לאבחון

הסימנים הקליניים לעיתים עדינים מאוד.

בחלק מהמקרים מופיעים:

• ירידה בתיאבון
• ירידה באנרגיה
• ירידה במשקל
• או הסתתרות.

אבל לעיתים אין:

• הקאות משמעותיות
• כאב ברור
• או סימנים דרמטיים אחרים.

בנוסף, פנקריאטיטיס אצל חתולים מופיע לא פעם יחד עם מחלות אחרות של מערכת העיכול והכבד — מצב המכונה לעיתים:

Triaditis

שילוב של:

• דלקת לבלב
• דלקת בדרכי המרה/כבד
• ודלקת מעי.

ולא תמיד ניתן להבין כבר בתחילת הדרך איזו מהמערכות היא זו ש”התחילה” את התהליך.

רפואת שיניים וחלל הפה — לפעמים הבעיה בכלל מתחילה בפה

אחד התחומים החשובים ביותר כאשר חתול מפסיק לאכול הוא דווקא רפואת השיניים וחלל הפה.

וזה גם אחד התחומים שבעלי חתולים לעיתים מפספסים לחלוטין.

חתולים רבים ממשיכים לנסות לאכול גם כאשר קיים כאב משמעותי בפה. חלקם ניגשים למזון בהתלהבות, מריחים אותו, לוקחים ביס קטן — ואז פתאום עוצרים, מזיזים את הראש או פשוט מתרחקים מהקערה.

לא מעט בעלי חתולים מפרשים את זה כבררנות, אבל בפועל לעיתים מדובר בכאב אמיתי.

שיניים מתנדנדות, דלקות וחשיפת שורשים

חתולים יכולים לסבול ממגוון בעיות דנטליות:

• שיניים מתנדנדות
• דלקות חניכיים
• זיהומים סביב השן
• מחלות חניכיים כרוניות
• או חשיפת שורשים.

במצבים כאלה האכילה עצמה הופכת לא נעימה או כואבת.

יש חתולים שמנסים לאכול רק מצד אחד של הפה. אחרים מפילים מזון תוך כדי אכילה, אוכלים לאט יותר, או עוברים פתאום ממזון יבש למזון רך בלבד.

ולפעמים הדבר היחיד שבולט הוא פשוט ירידה הדרגתית בתיאבון.

חתולים לא תמיד מראים כאב פה בצורה ברורה

זה אחד הדברים המבלבלים ברפואת חתולים.

גם כאשר קיימת דלקת משמעותית בחלל הפה, חלק מהחתולים כמעט שלא מייללים או “מתלוננים”.

במקום זאת מופיעים סימנים עדינים יותר:

• ריור
• ריח פה חריג
• ירידה בטיפוח העצמי
• העדפת מזון רך
• או היסוס לפני אכילה.

יש גם חתולים שמתקרבים לקערה שוב ושוב, כאילו הם רוצים לאכול — אבל נעצרים בכל פעם מחדש.

כיבים בחלל הפה — לא תמיד מדובר רק בבעיה מקומית

כיבים בפה יכולים להיות כואבים מאוד.

בחלק מהמקרים הם מופיעים בעקבות:

• Calicivirus
• זיהומים כרוניים
• מחלות דלקתיות של חלל הפה
• או מחלות ויראליות כמו:

FIV — Feline Immunodeficiency Virus.

כאשר קיימים כיבים משמעותיים, אפילו מגע קל של מזון או מים עלול לגרום לרגישות חזקה.

יש חתולים שבמצבים כאלה:

• ניגשים לאוכל ברעב
• אבל בורחים ממנו כמעט מיד לאחר ניסיון האכילה הראשון.

וזה דפוס שמכוון הרבה יותר לכאב בחלל הפה מאשר לחוסר רעב אמיתי.

זיהומים, נפיחויות ומחלות נוספות בחלל הפה

לא כל בעיה בחלל הפה קשורה ישירות לשיניים עצמן.

לעיתים מופיעים:

• זיהומים ברקמות הפה
• נפיחויות מקומיות
• דלקות
• או מבנים מלאי נוזל.

אחת הדוגמאות היא:

Ranula — רנולה

נפיחות הנגרמת כתוצאה מהצטברות רוק באזור שמתחת ללשון או בחלל הפה.

במקרים כאלה חלק מהחתולים מתקשים:

• ללעוס
• לבלוע
• או אפילו להחזיק מזון בפה בצורה נוחה.

לפעמים הבעיה בכלל מתחילה באף — ולא בפה

חוש הריח משמעותי מאוד אצל חתולים.

חתול עם אף סתום פעמים רבות יאבד עניין באוכל — גם אם מערכת העיכול עצמה תקינה לחלוטין.

זו אחת הסיבות שחתולים עם:

• הצטננות
• זיהומים בדרכי הנשימה העליונות
• Calicivirus
• או מחלות ויראליות אחרות

עשויים להפסיק לאכול יחסית מהר.

יש חתולים שפשוט מפסיקים לזהות את המזון כ“אוכל” כאשר חוש הריח נפגע.

ולכן לפעמים בעלים מתארים מצב מוזר יחסית:
החתול מתקרב למזון, נראה כאילו הוא רוצה לאכול — אבל מאבד עניין כמעט מיד.

לפעמים קשה לדעת האם מדובר בכאב, בחילה או אובדן ריח

וזו בדיוק הסיבה שבדיקת חלל הפה משמעותית כל כך אצל חתולים שלא אוכלים.

במקרים רבים, ההתנהגות בבית לבדה אינה מאפשרת להבין האם החתול:

• סובל מבחילה
• כאב שיניים
• דלקת בחניכיים
• כיבים בפה
• או פשוט אינו מריח היטב את המזון.

ולעיתים, כמה סימנים קטנים — כמו ריור, ריח פה, לעיסה איטית או העדפת מזון רך — הם אלו שמתחילים לכוון לכיוון הנכון.

אורטופדיה — כיצד כאב שלדי יכול לגרום לחתול להפסיק לאכול?

זה אחד הדברים שבעלי חתולים פחות מצפים להם.

כאבים אורתופדיים, במיוחד אצל חתולים מבוגרים, יכולים להשפיע בצורה משמעותית על התיאבון.

חתולים עם:

• Osteoarthritis
• כאבי גב
• כאבי אגן
• או כאבים במפרקים

לא תמיד יצליעו בצורה ברורה.

לפעמים הדבר היחיד שבולט הוא:

• ירידה בתנועה
• קפיצות נמוכות יותר
• פחות עלייה למקומות גבוהים
• ושינוי בהרגלי האכילה.

יש חתולים שפשוט מפסיקים לגשת לקערת המזון אם הדרך אליה לא נוחה להם.

אחרים מתקשים להתכופף בזמן האכילה — במיוחד כאשר הקערה נמוכה.

ובחלק מהמקרים, כאב כרוני פשוט “מוריד את הרצון” לאכול.

לא מעט חתולים מבוגרים חיים עם כאב כרוני מבלי שהבעלים מבינים זאת

זה אחד התחומים שהשתנו מאוד בשנים האחרונות ברפואת חתולים.

פעם חשבו שחתולים פשוט “נעשים עצלנים עם הגיל”. היום יודעים שחלק גדול מהם סובלים מכאב כרוני משמעותי.

והבעיה היא שחתולים מסתירים כאב בצורה יוצאת דופן.

לכן לפעמים חתול שלא אוכל אינו “בררן” — אלא פשוט כאוב.

נוירולוגיה — כאשר המוח עצמו משנה את תחושת הרעב

תיאבון אינו מתחיל בקיבה. הוא מתחיל במוח.

מרכזי רעב ושובע נמצאים במערכת העצבים המרכזית, ולכן מחלות נוירולוגיות מסוימות יכולות לשנות את דפוסי האכילה בצורה משמעותית.

לעיתים מדובר במצבים שמשפיעים על:

• חוש הריח
• שיווי המשקל
• בליעה
• או תחושת הבחילה.

במקרים אחרים, חתולים עם בעיות נוירולוגיות פשוט נראים “מנותקים” יותר מהסביבה — ופחות מתעניינים באוכל.

לפעמים הבעיה אינה חוסר רעב — אלא קושי לאכול

זה הבדל חשוב.

יש חתולים שניגשים למזון, רוצים לאכול, אבל מתקשים פיזית לבצע את פעולת האכילה.

למשל:

• כאב בלסת
• בעיות עצביות
• מחלות שריר
• הפרעות בליעה
• או פגיעה בקואורדינציה.

וזה אחד הדברים שווטרינרים מנסים להבין:
האם החתול לא רוצה לאכול —
או שהוא רוצה, אבל מתקשה?

נפרולוגיה — מחלות כליה הן אחת הסיבות השכיחות ביותר לירידה בתיאבון אצל חתולים

כאשר וטרינרים חושבים על חתול מבוגר שאינו אוכל, מחלות כליה נמצאות גבוה מאוד ברשימת האפשרויות.

חתולים רבים מפתחים לאורך השנים:

• Chronic Kidney Disease
• ירידה בתפקוד הכלייתי
• או במקרים מסוימים אי־ספיקת כליות משמעותית יותר.

הבעיה היא שלא תמיד רואים את זה בהתחלה.

לעיתים הסימנים הראשונים הם דווקא:

• ירידה שקטה בתיאבון
• ירידה במשקל
• שתייה מרובה יותר
• או שינוי כללי בהתנהגות.

למה מחלת כליות גורמת לחתולים להפסיק לאכול?

כאשר הכליות אינן מצליחות לפנות רעלים בצורה תקינה ויעילה, חומרים שונים מתחילים להצטבר בדם במקום להיות מופרשים דרך השתן.

הדבר יכול לגרום:

• לבחילה
• לשינוי בטעם
• לחולשה
• ולתחושת אי נוחות כללית.

חתולים עם מחלת כליה מתקדמת לעיתים ניגשים לאוכל — ואז פשוט מתרחקים ממנו.

 

הכבד-משנה את כל התחושה המטבולית של הגוף

לכבד יש תפקיד עצום במערכת המטבולית של חתולים.

הוא מעורב ב:

• פירוק רעלים
• ייצור חלבונים
• עיכול שומנים
• ויסות אנרגיה
• ומאות תהליכים ביוכימיים נוספים.

כאשר הכבד חולה, התיאבון מושפע לעיתים בצורה דרמטית.

חתולים עם מחלות כבד לא תמיד נראים “צהובים”

בעלי חתולים רבים חושבים שמחלת כבד תמיד תגרום לצהבת ברורה.

אבל בפועל, בחלק מהמקרים הסימנים הראשונים עדינים הרבה יותר:

• ירידה בתיאבון
• ירידה במשקל
• ירידה באנרגיה
• או בחילה כרונית.

בחלק מהחתולים מופיע כבד שומני(Hepatic Lipidosis)- מצב שבו חתול שמפסיק לאכול מתחיל לפתח הצטברות שומן בכבד.

זה אחד המעגלים הבעייתיים ביותר ברפואת חתולים:
חתול מפסיק לאכול –>הכבד נפגע –>הבחילה מחמירה –> החתול אוכל עוד פחות.

אנדוקרינולוגיה — כשהמערכת ההורמונלית יוצאת מאיזון

מערכת הורמונלית אינה קשורה רק למשקל או לסוכרת.

הורמונים משפיעים בצורה עמוקה על:

• רעב
• מטבוליזם
• תחושת אנרגיה
• עיכול
• תפקוד מערכות רבות בגוף.

לכן, מחלות אנדוקריניות מסוימות יכולות לגרום לשינויים משמעותיים בתיאבון.

לפעמים הירידה בתיאבון מופיעה דווקא אחרי תקופה של אכילה מוגברת

זה אחד הדברים המעניינים במחלות הורמונליות.

יש חתולים שבמשך תקופה ארוכה דווקא אוכלים הרבה יותר — ואז פתאום מפסיקים לאכול.

דפוס כזה יכול להופיע, למשל, בחלק מהמקרים של:

• Hyperthyroidism
• סוכרת
• מחלות מטבוליות אחרות.

לכן, ההיסטוריה של התיאבון חשובה לא פחות מהמצב הנוכחי.

אונקולוגיה — לפעמים מדובר בתהליך גידולי, אבל ההקשר חשוב מאוד

כאשר חתול מפסיק לאכול, תהליך גידולי הוא בהחלט אחת האפשרויות שווטרינרים חושבים עליהן.

אבל חשוב להבין:
לא כל ירידה בתיאבון אצל חתול מבוגר פירושה סרטן.

ההקשר כולו חשוב:

• גיל
• משך הזמן
• ירידה במשקל
• שינוי בהתנהגות
• בדיקות דם
• והמופע הקליני הכללי.

יש גידולים שגורמים לבחילה עוד לפני שמופיעים סימנים אחרים

זה אחד הדברים המתעתעים באונקולוגיה של חתולים.

לפעמים הגידול עצמו קטן יחסית — אבל השפעתו המטבולית משמעותית.

במקרים אחרים, גידולים במערכת העיכול, בכבד או בלבלב יכולים לגרום:

• לבחילה
• לשינוי בתנועתיות מערכת העיכול
• לכאב
•  לירידה כללית באנרגיה.

ועדיין, חשוב לזכור:
הרבה מאוד חתולים שמפסיקים לאכול אינם סובלים מתהליך גידולי.

חתול שלא אוכל לאורך זמן — זו כבר בעיה בפני עצמה

אצל חתולים, עצם חוסר האכילה עלול להפוך למסוכן יחסית מהר.

חתולים אינם מגיבים לצום כמו כלבים.

כאשר חתול מפסיק לאכול, במיוחד אם הוא סובל מעודף משקל, עלולים להתחיל שינויים מטבוליים משמעותיים — כולל, כאמור, פגיעה בכבד.

וזו אחת הסיבות שירידה בתיאבון אצל חתולים נלקחת ברצינות רבה כל כך ברפואה וטרינרית.

לפעמים הדבר החשוב ביותר הוא דווקא מה שהבעלים רואים בבית

לא מעט מהמידע החשוב ביותר מגיע בכלל מהתצפיות של הבעלים.

למשל:

• האם החתול עדיין ניגש לאוכל?
• האם הוא מריח את המזון?
• האם הוא מנסה לאכול ואז מפסיק?
• האם הוא בולע רגיל?
• האם יש ירידה בקפיצות?
• האם הוא מסתתר יותר?
• האם השתייה השתנתה?

דווקא הפרטים הקטנים האלו מאפשרים פעמים רבות להבין מאיזו מערכת בגוף מתחיל הסיפור.

מתי ירידה בתיאבון אצל חתול דורשת תשומת לב מיוחדת?

יש מצבים שבהם ירידה בתיאבון נשמעת מדאיגה יותר, במיוחד כאשר מופיעים גם:

• ירידה במשקל
• חולשה
• הקאות
• שתייה מרובה
• קושי בהליכה
• צהבת
• ריור
• שינויים נוירולוגיים
• או הסתתרות ממושכת.

ניתן לקרוא על כך בהרחבה במאמר בנושא הטלמדיסין הוטרינרי". (לפתוח לינק שיקשר למאמר הראשי בחלק של החתול לא אוכל – מתי ישנו חשד למקרה חירום)

 

במקרים רבים, הערכה מוקדמת באמצעות שיחת וידאו עם צוות VetOnline יכולה לעזור להבין האם מדובר בשינוי שניתן לעקוב אחריו בזהירות, או במצב שמצריך בירור רפואי מהיר יותר.

אודות הכותבים

המאמר נכתב ונבדק על ידי צוות הווטרינרים של VetOnline — וטרינרים ישראלים בעלי ניסיון קליני רב שנים. המידע במאמר מבוסס על ניסיון קליני, ספרות מקצועית עדכנית והנחיות מקצועיות של גופים וטרינריים מובילים בעולם.